מרבית בני האדם, אם לא כולם, מעדיפים להרגיש שהם עומדים עם שתי רגליים על הקרקע היציבה.
הם רוצים להתקדם ולהיות בתנועה, אבל להרגיש שהם בטוחים בתוכה.
גם כשאנחנו בוחרים 'לעוף', מרביתנו מעדיפים לעשות את זה בגבולות הפחות או יותר מוכרים.
אנחנו מעדיפים שתהיה לנו ודאות בחיים.
אנחנו מעדיפים למזער סיכונים, כדי שנוכל לשמור אותנו 'בטוחים'.
הפחד מהלא נודע הוא אחד מהפחדים הכי גדולים שלנו.
הוא אחד מהפחדים שמנהלים את חיינו, לעתים באופן בלתי מודע.
נסו להיזכר ברגעים שבהם חסרה לכם ודאות לגבי משהו או מישהו:
איבדתם את מקום העבודה, ואין לכם מושג מה תעשו, איך ומתי תמצאו עבודה חדשה...
הסתיימה מערכת יחסים עם בן/בת זוג, ואין לכם מושג איך ייראה המחר בלעדיו, או בלעדיה...
אתם בהריון, או שילדתם ילד ראשון, ואתם לא מכירים את מה שפעם נקראו "החיים שלכם"...
עזבתם או מכרתם בית, ועדיין לא מצאתם את הבית שלכם החדש...
עברתם עיר, מדינה...
כשהפחד מהלא נודע משתק אותנו, הוא יכול להשאיר אותנו בכל אותם המקומות המוכרים,
בהם אנחנו מרגישים אולי בנוח, אבל לא מתקדמים, או מתפתחים.
אבל התפתחות היא חלק בלתי נפרד מהחיים, ולפעמים אי אפשר לעצור, או להימנע משינוי...
אז איך בכל זאת אפשר ללכת קדימה בעיניים עצומות?
- תרגלו להחליף את הפחד מהלא נודע בסקרנות... לגבי מה יקרה? את מי נפגוש? איך נרגיש? מה נחווה? נסו להכניס לתוך הסקרנות הזאת התלהבות ומחשבה חיובית.
- למדו לסמוך על עצמכם, על קולכם הפנימי... סמכו על עצמכם שתרגישו מה נכון לכם בדרך...
- זכרו שכש'הלא נודע' נוכח בחייכם, זה אומר שגם כל האפשרויות פתוחות בפניכם!
("הלא נודע משאיר עבורנו את כל האפשרויות פתוחות" - מתוך: "אינדיה מיה")